מעבר למירוץ העכברים

להיות בהווה זה לא אומר להיות חסר מחשבות.

להיות בהווה זה לא אומר להרגיש טוב.

להיות בהווה זה לא תשומת לב שנמצאת במקום מסויים.

להיות בהווה, זה להיות בהווה.

זה להרגיש את מה שמורגש, לחשוב את מה שנחשב.

להיות בהווה זה לקבל את מה שבא.

גם הדברים ה”טובים” וגם הדברים ה”רעים”.

להיות בהווה זה להבין שאתה לא האובייקט שנצפה.

להיות בהווה זה להבין שאתה הצופה.

להיות בהווה להבין שאתה לא התמונה של הסרט.

להיות בהווה זה להבין שאתה האור שמקרין דרך הסרט.

אתה לא יכול לעזוב את ההווה.

אתה לא יכול לברוח מהווה.

אתה לא יכול לא להיות בהווה.

אתה רק יכול לבלבל בין עצמך לבין מה שקורה.

להיות בהווה זה לדעת מי אתה באמת.

תמיד לא הצלחתי להבין לעומק את הרעיון שהעולם בחוץ זה מראה לעולם הפנימי שלנו.

התרגלנו לקבל את העולם ולחוות דרך אותו השכל אז הגיוני (חחחח) למדי שהמוח והגיון שלנו תפס מקום מרכזי.

הגיוני שהמוח שלנו אפילו משלה את עצמו או חושב שהוא מלך העולם ששולט בהכל.

מה השמוח שלנו אומר לנו זה מחשבות, לא האמת.

הוא רק עוד כלי לחוות את החיים, רק עוד חוש, עוד כלי של הבנה וחוייה, הוא לא מחזיק בתוכו את האמת.

לא כל דאגה שהוא ממציא זה מה שיקרה.

לרוב זה קורה בסופו של דבר בדיוק ההפך.

המוח שכח את מקומו ואת יעודו, הוא קיבל אישיות.

נסיון להכריח משהו זה עבודתו של המוח, מחשבה.

רצון לא לקבל את המציאות זה עבודו של המוח וזה מהות הסבל.

מחשבות מסוג מה צריך להיות או איך דברים צריכים להיות זה פעולתו של האגו שלא מקבל את המציאות (את החוסר האונים של עצמו)

נסיון להרגיש משהו או לעצור את המחשבות זה עבודתו של המוח.

אבל אין מה לעשות עם זה, כי כל רצון לעשות את זה בסך הכל רצונות ההזויות של המוח.

אי אפשר עם המוח להשתיק את המוח.

גם זה עבודתו של המוח ולא משנה מה היא היא המציאות וזה מה שיש.

לא לקבל את עבודתו של המוח ומחשבות מסויימות היא בדיוק עבודתו של המוח ע“י שהוא לא מקבל את המציאות כמו שהיא.

אתה לא צריך לריב עם המחשבה לקבלה או להרגיע אותה

אלא להבין שזו רק מחשבה, כמו משהו שמופיע מול העיניים שלך, מופיע ונעלם.

אל תרביץ למחשבה עם מחשבה.

פשוט תכנע. פשוט תכנע.

אם תשאל את עצמך :מי אני?

האם תדע את התשובה מיד?

או אתה כבר בתהליכי חיפוש וחשיבה?

למה אתה צריך לחשוב בשביל להגיד מי אתה?

וכשבסוף תשמע בראשך את התשובה הגאונית.

אל תשכח לשאול את עצמך :

“האם זה באמת אתה או שבילבת את עצמך עם מחשבה?”

האם  באמת חשבת לרגע שאפשר להגדיר את עצמך?

האמת לא קיימת במילים.

אי אפשר לתפוס או להגיד את האמת.

אמת זה לא הבנה, או תפיסה.

הבנה או תפיסה זהו סך הכל פעולות המוח.

כי האמת זה מה שיש.

המוח לא מסוגל לחשוב על האמת.

הוא לא מסוגל לתאר את האמת.

הוא לא מסוגל להבין את האמת.

כי האמת זה מה שיש, והמוח הוא חלק ממנה.

האמת זה מה שקורה עכשיו.

האמת זה הווה שמתרחש עכשיו.

האמת כוללת מה שאנחנו רואים ומריחים.

והיא גם כוללת את מה שאנחנו חושבים או מרגישים.

זה לא אומר שמה שאנחנו חושבים זה האמת,

אלא ההחשיבה שלנו או הרגשות שלנו הם חלק מהאמת.

החשיבה או הרגשות שלהו הם האמת.

אין מה להבין, אין מה לתפוס.

כי הנסיון התפיסה או ההבנה זה חלק ממה שקורה.

אין מי שיתפוס, כמה שיתפס זה מה שרוצה לתפוס.

זה כמו נחש שמנסה לאכול את זנבו.

המוח הוא לא החלק העיקרי ממה שקיים.

המוח הוא סך הכל חלק ממה שקיים.

כמו שפרח צומח ומניב פרות,

המוח שלנו חושב ומניב הערות.

ולפעמים אנחנו נראה עץ ולפעמים אנחנו נריח וניל.

לפעמים אנחנו נחשוב מחשבה או נרגיש רגש.

לפעמים אחנו נכעס ולפעמים נבכה.

ובסוף נסיים לבכות ונרגיש הקלה.

כששני אנשים מתכווחים שניהם דוברי אמת.

כי האמת היא לא מה שהם אומרים.

מה שהם אומרים זה סך הכל מה שהם אומרים.

האמת היא הסיטואציה שיש שם

שאלו שני אנשים שאומרים אמת.

גם השיר הזה הוא לא האמת, אלא סך הכל תוצאתו של מוח.