הריצות אחרי האושר, המרדף אחרי האפטיים, הרצון להרגיש את הריגוש הבא.
הבריחה מהסבל, השנאה כלפי הדיכאון, החמצות פנים ובכי רחמים עצמיים.
הלופ האינסופי של הרגע הבא, התובנה הבאה, הרגש הבא.
מחשבות שתמיד ממשיכות : “לא זה, זה עדיין לא זה”

תפסיק לשחק במשחק, פשוט תעצור. לא יהיה רגע יותר טוב מהרגע הזה.
אין אני יותר טוב, אין עתיד יותר טוב.
אל תשאל איך, אף פעם לא היית במעגל הזה.
מי ששואל איך לצאת מהמעגל, זה אותו שרוצה לעשות את הסיבוב הבא.
“תגיד לי איך, אני ארוץ את הסיבוב הבא”

אתה לא יכול לצאת מהמשחק, כי אף פעם לא היית בו.
אתה הוא לא הרץ ולא המשחק, אתה הוא זה שיצר אותם.
אתה הוא זה שמייצר את הסבל כי אתה הוא זה שמייצר את המשחק.
אתה יצרת את ההמחשק על מנת שתוכל לשחק במשחק בריחה מהמשחק ;).

פוסטים קשורים :