אחד הנושאים שתמיד הלהיבו אותי זה כל העניין של אמונות ומחשבות.

בטח כל אחד מאיתנו שם לב אליהם כשאנחנו עדים לויכוח.

אנחנו רואים מול העיניים שלנו אנשים מתוכחים אשר באמת מאמינים במה שהם אומרים והם באמת מרגישים את מה שהם מרגישים.

תנסו להבין את הרעיון הזה למקסימום העומק שלו, באותו מרחב יש שני אנשים אשר חושבים או מאמינים בדברים מנוגדים לגמרי.

כמובן שאם הויכוח הזה ימשוך אותנו פנימה אנחנו די מהר נתקבע באחד העמדות ונגן עליה בכל כוחנו.

 

הדבר הכי הזוי שיש המון אמונות הזויות שהיו מאמינים בהם פעם וחלקם אפילו אנחנו מאמינים היום כמו,

- אמונות על אלוהים בתוך פסלונים או אבנים.

- אמונות ודעות שקשורים במקצועות, עדות, דתות, פוליטיקה.

- אמונות מה יותר בריא, מה יותר נכון.

- אמונות על איך החיים אמורים להתנהל ומה אמור לקרות.

- אמונות על איך אני אמור להתנהג, להרגיש, לחשוב.

 

אם לשניה נתרחק מאמונות שלנו, אולי לשניה נוכל לראות שאלו סך הכל אמונות.

כמו שלנו יש את האמונה שלנו במשהו, לבן אדם יש את אמונה אחרת ולכרגע זה לא חשוב האם אמונות בכלל יכול להיות נכונות.

אפשר גם לראות את הויכוח הזה של האומונות כמשחק אחד גדול, משחק שהכל תמיד מושלם וחלק ממשהו יותר גדול, יין ויאן, הכוח והתגובתו.

כל אמונה מייצרת ברגע היוולדותה אמונה הפוכה, מה שיגרום באופן אוטומטי לויכוח שמטרתו היא בעצם להרוג את החלום של אותה האמונה, בדיוק כמו שיווה.

כמובן שברוב המקרים זה לוקח הרבה יותר זמן מאשר ויכוח אחד ואולי אפילו מוות של הגוף עם אמונותיו.

מה שמוביל אותנו להבנה של ה”טיפשות” בלהיאחז באיזה שהיא אמונה (במצב דמיוני שכאילו יש לנו את הכוח לא להיאחז באמונה)

 

הייתי רוצה לעלות עוד רמה ולהסתכל על החיים שלנו ש”עברנו” עד כה, אנחנו די מהר נוכל לראות שיש שם סוג של מחזוריות.

האמונות שלנו נשברות -> אנחנו מחפשים או שנתקעים עם אמונות חדשות -> האמונות הללו גם נשברות.

תעברו על האמונות שהיו לכם מגיל הכי צעיר ועד היום, ראו איך כולם נשברו אחד אחרי השניה וכל השאר עוד ישברו.

 

ברגע זה הייתי מגדיר את החיים כתהליך ששובר לך את כל האמונות שלך שכוללות גם את אמונת הגוף שלך וקיומך.

 

אפשר גם להסתכל על האמונות מעוד הרבה כיוונים, ואלי אני גם אעשה את זה בהמשך.

 

אבל התובנה שלי לכרגע היא תשובה לשאלה איך להגיע להארה? איך אני נפטר מה”טיפשות” הזאת או הסבל שנוצר בעקבות היאחזות באמונות?

אל תדאג, אתה לא תוכל לסיים את החיים הללו לא מואר, לא יוצאים מהחיים הללו עם אומונות ודעות.

כל מה שאתה עושה כל החיים שלך זה לשבור אמונות ולחפש אמונות חדשות עד שזה יפסק.

 

האח הגדול הוא דוגמא מאוד טובה לכך, כי שם בתוך הבית כל יום הוא כמו שבוע או חודש.

מה שאנחנו רואים באח הגדול זה לא את האנשים בתוך הבית, אלא רק את עצמו.

מה זה באמת להיות אנושי, להאמין, להרגיש, לחוות, לחשוב, שבירת אמונות ותהפוכות רגשיות.

תנסו פעם לראות את האח הגדול בלי לשפוט, בלי להזדהות עם אחד הצדדים ותנסו לעמיד את עצמכם בדיוק בפוזיציה של כל בן אדם בתוכנית עם האמונות והרצונות שלו.

בניסוי שלי אני שאלתי את עצמי : “אם אני הייתי במקום הדייר, ביחד עם האמונות, רגשות, מחשבות ורצונות שלו, האם לא הייתי פועל אחרת?”

 

פוסטים קשורים :